נחושת ותזונה קטוגנית הוא נושא קטן יחסית אבל חשוב. נחושת היא מינרל קורט שמשתתף בייצור אנרגיה, במטבוליזם של ברזל, ביצירת רקמת חיבור, בתפקוד מערכת העצבים והחיסון ובהגנה חמצונית.
כמה נחושת צריך?
ה־RDA למבוגרים הוא 900 מק״ג ביום. בהריון ההמלצה היא 1,000 מק״ג ובהנקה 1,300 מק״ג. מחסור משמעותי אינו שכיח באוכלוסייה הכללית.
נחושת ומטבוליזם של ברזל
נחושת מעורבת בתפקוד חלבונים כמו ceruloplasmin, שמסייעים במטבוליזם ובהובלת ברזל. לכן חסר נחושת עלול לגרום בין היתר לאנמיה ולשינויים נוירולוגיים, לעיתים באופן שיכול להיראות דומה לחסר ברזל או B12. בהקשר הזה ראו גם ברזל ותזונה קטוגנית ו־ויטמין B12 ותזונה קטוגנית.
הקשר בין אבץ לנחושת
מינונים גבוהים של אבץ לאורך זמן יכולים להפחית ספיגת נחושת וליצור חסר. חסר נחושת עלול להתבטא באנמיה, ירידה בתאי דם לבנים ובמקרים משמעותיים גם בתסמינים נוירולוגיים. זו אחת הסיבות שלא כדאי לקחת תוספי אבץ במינון גבוה במשך שבועות או חודשים בלי צורך ומעקב. אין יחס zinc:copper אחד שמוכח כיעד אוניברסלי לכל אדם.
מקורות שמתאימים לתזונה קטוגנית
- כבד ואיברים פנימיים
- צדפות ופירות ים
- אגוזים וזרעים
- קקאו ושוקולד מריר מאוד, בהתאם לכמות הפחמימות
- פטריות ומזונות נוספים בכמויות קטנות יותר
האם צריך תוסף נחושת?
בדרך כלל לא. תוסף רלוונטי בעיקר כשיש חסר מוכח, בעיית ספיגה או שימוש ממושך באבץ במינון גבוה. הגבול העליון למבוגרים הוא 10,000 מק״ג (10 מ״ג) ביום; מינונים עודפים עלולים לפגוע בכבד. במחלת וילסון הטיפול והצריכה דורשים הנחיה רפואית ייעודית.
מה זה אומר בפועל בתזונה קטוגנית?
תפריט מגוון שמכיל דגים, בשר, אגוזים וזרעים בדרך כלל מספק נחושת. הנקודה הפרקטית החשובה ביותר היא לא “לרדוף” אחרי תוסף נחושת, אלא להיזהר מתיסוף אבץ גבוה לאורך זמן בלי איזון ומעקב.
