מאמרים

אפשר לדעת בדיוק מה כדאי לאכול ועדיין להתקשות להתמיד. מחקרים חדשים על שינוי התנהגותי מסבירים מה עשוי לעזור — ממטרות ומעקב ועד משוב, תמיכה והפחתת חסמים.

מה באמת קורה כשעוברים לתזונה קטוגנית? פחות רעב וחשקים, ירידה במשקל ושינויים במדדים מטבוליים — לצד חסרונות, תופעות לוואי ומצבים שבהם קיטו פשוט לא מתאים.

רוצים לאכול גם אחרי שסיימתם ארוחה? לא כל רצון לאכול הוא רעב — ולא כל אכילה ללא רעב היא אכילה רגשית. כך מבדילים בין רעב, שובע, הרגל, הנאה ורגש.

אכילה רגשית ותמונת המתחזה – מה זה אפקט המתחזה ואיך אכילה רגשית ותסמונת המתחזה מזינים זה את זה

הצלחה. מילה שטעונה במשמעות חיובית, מטרה שאנו שואפים אליה, חלום שרוצים להגשים. ובכל זאת, עבור רבים, ההצלחה טומנת בחובה לא רק שמחה וסיפוק, אלא גם פחד משתק. פחד מהצלחה הוא תופעה פסיכולוגית מורכבת, המונעת מאנשים להתקדם, לממש את הפוטנציאל שלהם ולעיתים אף לחבל באופן לא מודע בהישגיהם.

חלבון הוא הרבה יותר משרירים: שובע, אפקט תרמי, ירידה במשקל, שמירת מסת שריר, אימוני התנגדות וחלבון בתזונה קטוגנית.

כולנו מכירים את התחושה. יום קשה בעבודה, ריב עם בן/בת הזוג, או סתם יום משעמם. פתאום, כל ההחלטות הרציונליות מתפוגגות, ואנחנו מוצאים את עצמנו מול המקרר, מחפשים נחמה זמנית בצורת פחמימות, שוקולד, או כל דבר אחר שיספק לנו סיפוק מיידי.

אנחנו יצורים רציונליים, נכון? שוקלים אפשרויות, מעריכים סיכונים, ובוחרים את הדרך הנכונה ביותר. אבל מה קורה כשמדובר באוכל? כשחשקים בלתי נשלטים משתלטים עלינו, והרציונל נזרק מהחלון? ברוכים הבאים לעולם האכילה הרגשית, שם מתרחש קרב יומיומי בין הראש לבין הבטן – קרב שבו הראש מעדיף להסתכל הצידה במקום להתמודד עם הבעיה האמיתית.