אשלגן ותזונה קטוגנית. התזונה הקטוגנית סותרת כל “אמת” שהכרנו לפני. חלק מהן נוגעות לצד הבריאותי של התזונה. הרי המקובל שונה מאשר מה שעושים בתזונה הקטוגנית. אלו רק חלק מהעובדות שכדאי לדעת כאשר אתם בתזונה הקטוגנית או רוצים להתחיל את התזונה הקטוגנית ורוצים לדעת יותר.
בואו נדבר על אשלגן. אשלגן הוא אחד מהמינרלים שגוף האדם זקוק לו והוא שייך למשפחת האלקטרוליטים. יש לו מספר תפקידים:
- לחץ דם
- איזון רמות נוזלים
- כיווצי שרירים
- עצבים
- עיכול
- קצב לב
- איזון חומציות PH
הגוף לא מייצר אשלגן ולכן הוא זקוק לו מהתזונה. הכליות מפרישות אשלגן דרך השתן (חלק מתהליך סינון נוזלים).
לאשלגן יש מגוון מאוד רחב של מקורות כאשר “למדנו” שבבננה יש כמות אשלגן גבוהה. תיכף נבין…
מחסור באשלגן (היפוקלמיה) בגוף יכול להיווצר עקב מספר מצבים: מחלת כליות, שימוש במשתנים, הזעת יתר, שלשולים, הקאות, חוסר במגנזיום, אנטיביוטיקה, סכרת, חוסר בחומצה פולית.
חוסר חמור באשלגן יכול לגרום ל: עייפות קיצונית, התכווצויות שרירים, חולשה בשרירים, דופק לא סדיר, עצירות.
עודף אשלגן במקרים חריגים יכול גם הוא להביא לתסמינים ובעיקר הפרעות קצב לב.
עקב כמות שתן גדולה יותר בתזונה הקטוגנית ורמות אינסולין נמוכות, נמצא שרמות אשלגן יהיו תקינות אלא אם כן התזונה לוקה באשלגן.
כמות אשלגן נדרשת עומדת על כ 4500 מ”ג ליום. לעיתים גם כמויות קטנות יותר יספיקו (כ 2000 עד 2500 מ”ג)
1/4 אבוקדו יספק כ 170 מ”ג אשלגן.
כוס ברוקולי מבושל יספק כ 450 מ”ג אשלגן.
כוס פטרוזיליה קצוצה יספק כ 330 מ”ג אשלגן.
150 גרם סלמון מבושל יספק כ 700 מ”ג אשלגן.
100 גרם סרדינים יספק כ 400 מ”ג אשלגן.
כף טחינה גולמית תספק כ 70 מ”ג אשלגן
כוס תרד מבושל יספק כ 800 מ”ג אשלגן.
ד”א בננה בינונית תספק כ 400 מ”ג אשלגן.
תזונה קטוגנית לא באמת מפחידה, אפשר להבין יותר ואפשר גם להנות.
