השינוי של אנה לוקצקי

אנה מספרת:

״לאריה הגעתי במצב מאוד מורכב בחיים שלי, גם מבחינה רגשית וגם מבחינה פיזית.

רוב המדדים בבדיקות הדם שלי היו בחריגה משמעותית.

שנייה מסוכרת, כבד שומני, בלוטת התריס לא בתפקוד, ועוד כמה דברים לא פשוטים אותם אשמור לעצמי.

עכשיו… אני לא בן אדם של תרופות וכדורים. אבל גם הבנתי שאני חייבת להציל את החיים שלי.

אז נכנסתי לגוגל ודי מהר הבנתי שהתזונה הקטוגנית תוציא אותי מהמצב המורכב הזה.

כל הדרכים ברשת הובילו לאריה, ומשם הכול היסטוריה 😊

חייבת לציין שההתחלה לא הייתה פשוטה לי בכלל. חודשיים וחצי לא הרגשתי טוב והרגשתי שהגמילה קשה לי במיוחד. זאת למרות שהגמילה בפועל היא רק כמה ימים.

חודשיים וחצי בסדנה והרגשתי שכולם כבר שנות אור ממני, עם מדדים משופרים והרבה קילוגרמים שנשרו… ואני עדיין בתוך הקושי, כשאריה צמוד אליי, לא מוותר עליי ומסביר לי שהכול בסדר.

ואני במקביל מבטיחה לעצמי להביא את עצמי למצב של בריאות מיטבית.

כן, לא חיפשתי להשיל קילוגרמים — חיפשתי להיות בריאה, עם יכולת תנועה חופשית. חיפשתי לרוץ, לקפוץ, לשמוח, לשחק כדורגל עם הילדות שלי…

תוך חודשים בודדים כל המדדים שלי נהיו תקינים, רק בזכות התזונה, ובלי כדורים בכלל.

התחלתי לעשות ספורט, לרוץ ולשחק עם הילדות שלי בלי להתנשף ולגסוס…

ומה שבעיקר זכיתי בו, שאפילו לא ידעתי שהיה חסר לי — זה השקט!

היום השקט הזה כמעט מוחלט בגוף שלי, בנפש שלי, בלב שלי. אני לא מחפשת אחרי מזון כל שעתיים, לא נלחצת כשיוצאת לכמה שעות מהבית בלי אוכל בתיק.

תחושת הרעב והשובע שלא חוויתי הרבה שנים חזרה אליי, והעיסוק באוכל הפך למינורי בשגרת החיים שלי.

הרווחתי את החיים שלי בחזרה. הילדות שלי קיבלו אמא רגועה וטובה יותר, וזאת לא קלישאה.

וכמו שאני תמיד אומרת, הרזון אצלי בכלל לא היה המטרה, כי אהבתי גם את הגוף הגדול שלי.

אבל על הבריאות שלי — הייתי מוכנה להילחם.

המלחמה נפסקה אחרי חודשיים וחצי, שלושה, כשמשהו בגוף שלי נרגע… ומאז אני חיה את החיים שלי עם השקט הזה בגוף שלי ולא מרגישה שחסר לי דבר. באמת!

וכן, אני אוכלת לחמניות ולחם, ועוגה בכל יום עם הקפה של אחר הצהריים. אוכלת גם פיצות, לפעמים מאפים מתוקים ומלוחים, וכל מיני דברים שנהוג לחשוב שמוותרים עליהם בתזונה הקטוגנית — אז לא!

לפחות לא אצל אריה!

וזאת לא “חריגה”, אלא המרכיבים שאני אוכלת, כי הם חלק מהתזונה שלי.

ואני לא אוכלת בשר, רק לעיתים רחוקות מאוד. ויש שפע של מבחר בחיים שלי.

וזאת באמת הפעם הראשונה בחיים בתחום התזונה שאני לא מרגישה קורבן של הסיטואציה, אלא מרגישה זכייה!

וזאת זכות, מבחינתי, להיות חלק מהקהילה של אריה.

אז תודה איש יקר. אוהבת אותך ומודה לך על שעזרת לי להציל את החיים שלי, ואני אזכור לך את זה לעד 🙂

ותודה שכל מה שהיה לך חשוב ועדיין חשוב הוא שאהיה בריאה, ולא שאהיה רזה!״