ויטמין K ותזונה קטוגנית מתחברים היטב דרך ירקות עליים, ביצים, גבינות ומזונות מותססים. אבל כדאי להפריד בין מה שמבוסס היטב – תפקיד ויטמין K בקרישת דם – לבין תחומים שבהם המחקר על K2, עצם וכלי דם עדיין אינו מצדיק הבטחות גורפות.
K1 ו־K2: מה ההבדל?
ויטמין K1 (phylloquinone) נמצא בעיקר בירקות ירוקים. ויטמין K2 הוא משפחה של menaquinones שנמצאת בכמויות משתנות במזונות מן החי ובמזונות מותססים, וחלק ממנה מיוצר גם על ידי חיידקי מעי. שתי הצורות משתתפות בהפעלת חלבונים תלויי ויטמין K.
מה התפקידים המבוססים?
ויטמין K חיוני לקרישת דם תקינה ומשתתף גם במטבוליזם של העצם. בריאות העצם תלויה במכלול גורמים, ולכן כדאי לקרוא בהקשר הזה גם על סידן ותזונה קטוגנית. קיימים מחקרים על קשר בין צריכת ויטמין K, בריאות העצם והסתיידות כלי דם, אך תוצאות מחקרי התוספים אינן אחידות. לכן לא נכון להציג K2 כתוסף שהוכח כמונע מחלות לב או “מכניס סידן לעצם ומוציא אותו מהעורקים”.
כמה צריך?
ה־AI למבוגרים הוא 120 מק״ג ביום לגברים ו־90 מק״ג לנשים. ההמלצות מתייחסות לוויטמין K הכולל ואינן קובעות יעד נפרד מחייב ל־K2.
מקורות שמתאימים לקיטו
- K1: קייל, תרד, פטרוזיליה, ברוקולי וכרוב
- K2: מזונות מותססים מסוימים, גבינות מסוימות, חלמון ביצה ומזונות מן החי בכמויות משתנות
מתי חסר עלול להופיע?
מחסור משמעותי בוויטמין K נדיר אצל מבוגרים בריאים, אך הסיכון יכול לעלות במצבי תת־ספיגה, מחלות מסוימות של מערכת העיכול או שימוש בתרופות שמשפיעות על ספיגת שומן. אבחון וטיפול אינם נעשים לפי תסמין בודד.
וורפרין: נקודה קריטית
מי שמטופל בוורפרין (קומדין) לא צריך “להפסיק ויטמין K”, אלא לשמור ככל האפשר על צריכה עקבית ולתאם שינויים משמעותיים בתזונה עם הצוות המטפל. שינוי חד בכמות העלים הירוקים או התחלת תוסף K עלולים להשפיע על הטיפול.
מה זה אומר בפועל בתזונה קטוגנית?
תפריט קטוגני מגוון יכול לכלול בקלות מקורות ל־K1 וגם ל־K2. אין צורך להפוך תוסף K2 לברירת מחדל, ובמיוחד לא אצל מי שנוטל תרופות נוגדות קרישה.
