התזונה הקטוגנית משפיעה על מנגנון הרעב והשובע. לא סתם מנגנון הרעב ושובע הופך להיות משופר. תכירו את הריקוד ההורמונלי החדש.
תחושת הרעב והשובע, המניעה אותנו לאכול או מורה לנו להפסיק, היא תוצאה של מערכת מורכבת ומדויקת של הורמונים, הפועלים יחד בוויסות התיאבון, צריכת האנרגיה והוצאתה. תזונה קטוגנית, המתאפיינת בצריכה נמוכה מאוד של פחמימות וצריכה גבוהה של שומנים, יכולה לשנות את האיזון העדין של הורמונים אלו, ולגרום לשינויים משמעותיים בתחושת הרעב והשובע, עם השלכות על הבריאות, המשקל ואף על מחלות כמו סוכרת.
הורמונים מרכזיים במערכת הרעב והשובע:
- גרלין (Ghrelin) – “הורמון הרעב“:
- מיוצר בעיקר בקיבה, אך גם במעי, בלבלב ובמוח.
- תפקידו העיקרי: לעורר תיאבון ולהגביר את צריכת המזון.
- מנגנון פעולה: גרלין נקשר לקולטנים בהיפותלמוס זהו אזור במוח האחראי על ויסות תחושת הרעב והשובע, ומפעיל מסלולים עצביים המובילים לתחושת רעב מוגברת. בנוסף, גרלין משפיע על הפרשת הורמונים נוספים הקשורים לתיאבון, כמו נוירופפטיד Y.
- רמתו עולה לפני הארוחות ויורדת לאחר האכילה.
- לפטין (Leptin) – “הורמון השובע“:
- מיוצר בעיקר בתאי שומן.
- תפקידו העיקרי: לאותת למוח על כמות מאגרי האנרגיה (שומן) בגוף.
- מנגנון פעולה: לפטין עובר דרך מחסום הדם-מוח ונקשר לקולטנים בהיפותלמוס. באזור זה הוא מדכא תיאבון ומגביר את קצב חילוף החומרים. בנוסף, לפטין משפיע על הפרשת הורמונים נוספים הקשורים לתיאבון, כמו אינסולין.
- רמתו עולה ככל שכמות השומן בגוף עולה.
- אינסולין (Insulin) – מווסת הסוכר והתיאבון:
- מיוצר בלבלב.
- תפקידו העיקרי: לווסת את רמות הסוכר בדם על ידי סיוע בהכנסת גלוקוז לתאים.
- מנגנון פעולה: בנוסף לוויסות רמות הסוכר, אינסולין משפיע גם על מרכז השובע בהיפותלמוס, ומדכא תיאבון. אינסולין מעכב את הפרשת הגרלין ומגביר את הפרשת הלפטין, ובכך תורם לתחושת שובע.
- רמתו עולה לאחר הארוחות, במיוחד לאחר צריכת פחמימות.
- PYY ו-CCK – “הורמוני השובע” מהמעי:
- PYY (Peptide YY) ו-CCK (Cholecystokinin) מיוצרים במעי בתגובה לאכילה, בעיקר בתגובה לצריכת חלבונים ושומנים.
- תפקידם העיקרי: לדכא תיאבון ולעכב את התרוקנות הקיבה, מה שתורם לתחושת שובע ממושכת.
- מנגנון פעולה: PYY ו-CCK פועלים על קולטנים במערכת העיכול ובמוח, ומאותתים על שובע.
השפעת התזונה הקטוגנית על הורמוני הרעב והשובע:
תזונה קטוגנית, המבוססת על צריכה נמוכה מאוד של פחמימות (כ 20 גרם נטו ליום) וצריכה גבוהה של שומנים (כ-70% מהקלוריות). התזונה גורמת לשינויים משמעותיים ברמות ההורמונים, ובכך משפיעה על תחושת הרעב והשובע:
- ירידה ברמות האינסולין: הפחתת צריכת הפחמימות מובילה לירידה ברמות הסוכר בדם, ולכן לירידה בהפרשת אינסולין. הירידה תורמת לתחושת שובע מוגברת, להפחתת אגירת שומן ולעידוד פירוק שומן לאנרגיה. בנוסף, ירידה ברמות האינסולין מפחיתה את ההתנגדות ללפטין, מה שמאפשר ללפטין לפעול בצורה יעילה יותר.
- שינויים ברמות הגרלין: בתחילת התזונה הקטוגנית, רמות הגרלין עשויות לעלות עקב המעבר למקור אנרגיה חדש (שומן). עם זאת, עם הזמן הגוף מסתגל, ורמות הגרלין מתאזנות ואף יורדות. ירידה זו מתרחשת כתוצאה מהשפעתם של גופי קטו, שנוצרים בגוף בתזונה קטוגנית, על מרכז השובע במוח.
- שיפור ברגישות ללפטין: למרות שתזונה קטוגנית עשויה להוביל לירידה ברמות הלפטין עקב הירידה במסת השומן, היא משפרת את הרגישות של הגוף ללפטין, מה שתורם לתחושת שובע. שיפור זה מתרחש כתוצאה מהפחתת הדלקתיות בגוף, שיכולה לפגוע בתפקוד הלפטין.
- עלייה ברמות PYY ו-CCK: תזונה קטוגנית, העשירה בחלבונים ושומנים, מעודדת הפרשה מוגברת של הורמונים אלו, מה שתורם להפחתת תחושת הרעב ולהאטת קצב התרוקנות הקיבה.
הקשר לסוכרת ומחלות:
השינויים ההורמונליים בעקבות תזונה קטוגנית עשויים להיות בעלי השפעות חיוביות על סוכרת ומחלות נוספות:
- סוכרת: ירידה ברמות האינסולין ושיפור ברגישות לאינסולין תורמים לאיזון רמות הסוכר בדם. בכך מתאפשר לסייע בטיפול בסוכרת מסוג 2.
- מחלות לב וכלי דם: ירידה ברמות האינסולין וברמות הדלקתיות בגוף, תורמת להפחתת הסיכון למחלות לב וכלי דם.
- מחלות נוירולוגיות: גופי קטו, שנוצרים בגוף בתזונה קטוגנית, יכולים לשמש כמקור אנרגיה יעיל למוח. בכך היא יכולה לשפר את תפקודו במחלות כמו אלצהיימר, פרקינסון ואפילפסיה.
- השמנת יתר: השפעת התזונה הקטוגנית על הורמוני הרעב והשובע, יחד עם שיפור חילוף החומרים, יכולים לתרום לירידה במשקל ולמניעת השמנת יתר.
לסיכום:
תזונה קטוגנית יכולה להשפיע באופן משמעותי על הורמוני הרעב והשובע, עם השלכות חיוביות על הבריאות, המשקל ואף על מחלות שונות. חשוב לזכור שכל אדם הוא ייחודי, ומומלץ להתייעץ עם איש מקצוע בתחום הבריאות לפני תחילת תזונה קטוגנית, במיוחד אם יש לכם בעיות בריאותיות קיימות.
לסדרת הכתבות של איך מתחילים כנסו לכאן
למידע על הקשר בין גרלין לאינסולין קראו