שילוב התזונה הקטוגנית במסעדות, בתי מלון ואירועים

לפני 15 שנים לערך, התחילה מגמת הטבעונות בארץ. באותה תקופה זה היה נשמע מוזר לנו איך אפשר לא לאכול בשר, דגים, גבינות, ביצים? איך אפשר להסתדר באירועים חברתיים ומסעדות?

עם השנים הפכה תזונת הטבעונות לתזונה שמקבלת ביטוי הן באירועים חברתיים, מסעדות ומוצרים לרכישה בסופרים. כלומר התזונה קבלה ביטוי. באותה תקופה שהטבעונות החלה, מרבית האנשים היו בעלי אג’נדה כזאת או אחרת והאם הם הרגישו בעייתיים במסגרת חברתית? לא!

התזונה הקטוגנית, בעקבות מגבלות של מה מותר ואסור לאכול באירועים חברתיים מקשה מדי פעם על כל הנושא ההתנהגותי. אבל וזה חושב לציין, הדבר הוא לא תמיד ככה ואכן אפשר להסתדר גם במסגרת חברתית. 

הכלל החשוב שעלינו הקטוגנים להתייחס אליו שאנו בכל מקום חושבים כסוכרתיים ורגישים לגלוטן.

מסעדות

אולם המסעדות נמדד לפי איכות וטעם האוכל. כדי שנחזור שוב לאותה מסעדה שאכלנו בה עלינו להנות מהאוכל. חלק מהנאות האוכל הוא הכנסת סוכר למזון שאנו אוכלים. זה המוקש שעלינו להיזהר ממנו. חלק מה”מוקשים” שאנחנו מתמודדים איתם די מפתיעים. בואו נראה חלק מהמוקשים שלנו:

1. המבורגרים – רשתות מהירות, מסעדות בשר, בתי קפה, רשתות המבורגרים – כמות ההיצע של המבורגרים היא אדירה. חלק מהמקומות מציעים לנו אפילו המבורגרים מבשרים שמנים, נוטפי שומן וטעימים עם תוספות כאלו ואחרות. נכון, במרבית המקומות לא נוכל לאכול לחמנייה גם אם היא ללא גלוטן. הבעיה האמיתית היא בדרך הכנת הקציצה. ישנן הפתעות רבות בדרך שבה שמכינים את קציצת הבשר – הוספת פירורי לחם, טחינת הבשר עם לחם רטוב, סוכר, קטשופ, סילאן, דבש, רוטב ברביקיו ועוד – הדברים הללו נכנסים פנימה.
   דבר נוסף שלעיתים התוספות שיהיו ליד ההמבורגר יכילו סוכר.
   איך מתמודדים? איך יודעים? נגיד שאנחנו סוכרתיים ורגישים לגלוטן ונקבל מענה של מה מותר לנו.
2. ארוחות בוקר בבתי קפה – במעבר מהיר על התפריט, ברוב המקרים נוכל לאתר מנות אפשריות. למשל ארוחת בוקר ישראלית, אומלטים ועוד. יחד עם זאת גם פה מחכים לנו הפתעות של סוכר. ישנם מקומות שמכניסים סוכר לחביתה, מטגנים גבינת חלומי עם פירורי לחם ועוד. איך מתמודדים? איך יודעים? נגיד שאנחנו סוכרתיים ורגישים לגלוטן ונקבל מענה של מה מותר לנו.
3. מסעדות בשר – פשוט לא? גם פה יש הפתעות. בחלק מהמקרים משרים בשר במרינדה לפני שהבשר עולה על האש, מתספים טיבול של סוכר ועוד. איך מתמודדים? איך יודעים? נגיד שאנחנו סוכרתיים ורגישים לגלוטן ונקבל מענה של מה מותר לנו.
4. מסעדות המזרח הרחוק – מסעדות שבדרך כלל כל מנה מכילה סוכר ו/או גלוטן. ניתן לבקש בחלק מהמקומות מנות אפילו שאינן כתובות בתפריט – כגון שיפודי סלמון, סושי מפורק ועוד. דבר חשוב לציין שגם עם מבקשים סשימי – המושג רוטב בצד איננו מספיק. יש לציין רוטב בקערה נפרדת. אבל עדין איך מתמודדים? איך יודעים? נגיד שאנחנו סוכרתיים ורגישים לגלוטן ונקבל מענה של מה מותר לנו.
5. סלטים המוגשים בכל מקום – גם שם יש סוכר או גלוטן. סלט שבדרך כלל הוא בטוח עבורנו הוא סלט ירקות רגיל. לעיתים משתמשים בקמח / קורנפלור להסמכת טחינה ולכן גם היא עלולה להיות בעייתית.
6. שאר המסעדות יכילו מנות שאפשר אולי לאכול. בכל מקרה איך מתמודדים? איך יודעים? נגיד שאנחנו סוכרתיים ורגישים לגלוטן ונקבל מענה של מה מותר לנו.

בתי מלון

התנהלות דומה למסעדות אך כאן אפשר להגדיר מראש בעת ביצוע ההזמנה לבית מלון שאנחנו סוכרתיים ורגישים לגלוטן. שמגיעים לדלפק הקבלה – להגדיר שוב. כשנכנס לחדר האוכל – נקבל מענה ויחס מתאים ויסבירו לנו מה מותר ומה אסור.

אירועים באולמות וגני אירועים

כאן נמצאים המוקשים הגדולים ביותר. חלק מהסיבה תמונה בעובדה שאנחנו זוכרים מאירועים כאלו את האוכל ולא את האירוע עצמו. המקומות האלו בונים על עובדה שבמידה ויש זיכרון טוב מהמקום למשתתפי האירוע, קיים סיכוי שאת האירוע הבא של המשתתפים יבצעו באותו מקום. לכן משחק הטעמים הופך להיות חשוב והסוכר חוגג.

ההתמודדות איננה פשוטה כי גם אם נגיד שאנחנו סוכרתיים ורגישים לגלוטן, לא בטוח שהתשובות יהיו מספיקות. אך עדין לא להתבייש ולשאול. דרך אגב הסיכוי שלנו בבופה למצוא אוכל תקין.

אירועים אצל משפחה

כאן הבעייתיות היא בחסור נעימות לשאול, לבקש אוכל מתאים לנו.

אז מה בכל זאת עושים?

צריך להבין שהבעיה לפעמים היא לא רק המקום עצמו אלא החוסר נעימות שלנו מול הסובבים אותנו ולכן יש אנשים שמוותרים. אני מכיר אנשים סוכרתיים שלא מוותרים על אוכל גם אם הוא מכיל סוכר. המחשבה שלהם היא מקסימום ויעלה סוכר, ניקח כדור / נזריק אינסולין ונאזן.

בתזונה הקטוגנית אין זריקות לאיזון. אכילת סוכר וגלוטן יכולה להוציא אותנו מהקיטוזיס. לעיתים החזרה תיקח לא מעט זמן יחד עם הסיכון הקיים לאכילה חוזרת של סוכר בעקבות דרישת הגוף. 

לא להתבייש לקיים את התזונה שאתם נמצאים בה. תנסו להגיע למיקסום הזמן שאתם נמצאים בתזונה ולהקטין או להעלים את כל הנפילות של אכילת סוכר ו/או גלוטן. ככה תגיעו למצב של שליטה והגשת מטרות ויעדים. 

לפעמים אנשים נמנעים להגיד לסובבים שהם בתזונה קטוגנית. פתרון אפשרי – ספרו שזיהו אצלכם בבדיקות דם שאתם טרום סוכרתיים. במצב הזה כנראה שתשיגו יותר הבנה.