ראש השנה בתזונה הקטוגנית

בראש השנה (וגם בפסח) הסעודות הן גדולות יותר ומגוונות יותר. בנוסף יש 2 "מכשולים" שהם סימני החג (סדר הברכות) וכן חוסר שליטה על האוכל וחשש מאכילת פחמימה. מה עושים? איך מתנהגים?

אז חגי תשרי עומדים להכנס בפתח ובראשם ראש השנה.

בראש השנה (וגם בפסח) הסעודות הן גדולות יותר ומגוונות יותר. בנוסף יש 2 “מכשולים” שהם סימני החג (סדר הברכות) וכן חוסר שליטה על האוכל וחשש מאכילת פחמימה. מה עושים? איך מתנהגים?

סימני החג

סימני החג שביניהם תפוח בדבש, תמר, רימון, גזר – הן לא חלק מעולם התזונה הקטגוני. אז מה עושים? 

לאלו ששומרים על ההלכה אין חובה לאכול אותם אלא מספיק לראותם בלבד. כלומר לא חייבים. אבל מה יקרה אם אני אטעם? האם אצא מקיטוזיס? התשובה לא בהכרח. גם אם אני אוכל מספר גרגרי רימון, חתיכת גזר, ביס מתפוח בדבש וביס מגזר כמות הפחמימה הכללית לא תעלה את המותר לנו באכילה. מצד שני נווסף אותם לשאר הארוחות במהלך היום ואז נגיע למצב של צריכת פחמימה גבוהה מדי. אבל גם אם אני מקפיד על כמות הפחמימה – מותר? 

התשובה הישירה שלי שלא כדאי להיכנס לזה למי שיש חוסר שליטה. המאכלים המתוקים הללו יוכלו לפתח פתאום צורך לעוד פחמימה ואז בריחה מקיטוזיס. דבר נוסף מחשבה שיכולה להגיע – גם ככה חרגתי בקצת אז נמשיך ככה על כל היום (ואולי גם למחרת והלאה…). 

חוסר שליטה יכול להביא לנפילה הרבה יוצר גדולה. 

יש צורך לחשוב שוב על המחשבה האם מוציא מקיטוזיס או לא אלא לחשוב האם זה נכון לי או לא.

חוסר שליטה על האוכל

אני מתארח אצל משפחה, אני לא יודע מה הם מכינים ולא רוצה לפגוע בהם אז אני אוכל קצת. מה כבר יקרה?

גם כאן חוסר תשומת לב יכול להבטיח לכם אכילה של כמות גבוהה של פחמימה בלי לדעת. גם כאן יתכן מצב של יציאה מקיטוזיס וכן כאבי בטן.

דבר נוסף יש ריבוי של סלטים על השולחן ואז אנשים אוכלים כמויות גבוהות יותר של פחמימה.

כלומר חוסר שליטה יכול להביא אותנו ליציאה מקיטוזיס עד למצב שלעיתים מתקשים לחזור לתזונה.

ומה עם קינוחים – מה לא נטעם? כמות אדירה של פחמימה. 

בשורה תחתונה ארוחה לא השליטה מכילה מספיק מכשולים.

אז מה עושים (כמובן המלצתי בלבד)?

אני בעצמי לא אטעם מסימני החג האסורים בתזונה. מרגישים חובה לאכול? זאת אכילה חברתית (שמכאן תמשיכו לחומוסייה לנגב פיצה עם חומוס…). הסיכון לנפילה אפשרית לא שווה את זה.

אם אתם מתארחים:

  • אתם יודעים שיהיו קינוחים – תכינו לכם אחד ותביאו לשם ותחלקו לשאר.
  • לא בושה לתחקר מה יש באוכל (יש לזכור שהמחשבה שלנו על עצמנו כסוכרתיים ורגישים לגלוטן). תבררו ותוכלו לבחור.
  • תוכלו להביא אתכם מנה שלכם לארוחה. 
  • יש יותר מאופצייה אחת מותרת על השולחן? לא לאכול עם העיניים – לחלק את המנות ולאכול עד לשובע ולא לאכול על התפוצצות.
  • יש הרבה סלטים? אל תאכל ירק במהלך היום. תשמרו לכם לערב.

הבחירה שלכם בתזונה הקטוגנית היא שלכם. שמירה על חוקיות התזונה היא חשובה וכדאית. 
שיהיה לכם חג שמח 😊

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שיתוף:

באותו העניין:

אכילה רגשית ופחד מהצלחה: כשמתוק הופך למר

אכילה רגשית ופחד מהצלחה: כשמתוק הופך למר

הצלחה. מילה שטעונה במשמעות חיובית, מטרה שאנו שואפים אליה, חלום שרוצים להגשים. ובכל זאת, עבור רבים, ההצלחה טומנת בחובה לא רק שמחה וסיפוק, אלא גם פחד משתק. פחד מהצלחה הוא תופעה פסיכולוגית מורכבת, המונעת מאנשים להתקדם, לממש את הפוטנציאל שלהם ולעיתים אף לחבל באופן לא מודע בהישגיהם.

מעניין אותי להצטרף שלח לי פרטים

נגישות