קיטוזיס- מה זה ואיך מגיעים לשם?

המטרה של התזונה הקטוגנית היא הכנסת הגוף למצב של קיטוזיס. אבל מה זה למעשה קיטוזיס?

קיטוזיס הוא מצב שבו הגוף “נאלץ” לשרוף את השומנים הנקראים “טריגליצרידים” כדי לייצר אנרגיה חלופית על חשבון אנרגיית “הפחמימה” (סוכרים / גלוקוז). 

איך מגיעים למצב הזה?

בעולם התזונה מקור האנרגיה העיקרי של האדם הוא הגלוקוז. גלוקוז הוא למעשה סוכר פשוט (חד סוכר) המהווה מקור החיים של התאים. הגלוקוז נוצר בגוף בתהליך פירוק של פחמימה בין עם בפה או בקיבה. 

ללא אנרגיה גוף אדם לא יוכל להתקיים. בתזונה הקטוגנית ממעטים באכילת פחמימות. משמעות הדבר שלגוף האדם אין מקור אנרגיה של סוכר פשוט כדי להפעיל את כל התאים לאורך זמן. במקרה כזה שחלק מהכתבים מכנים “הרעבת הגוף” הגוף יחפש מקור אנרגיה חלופי שבסופו של דבר נקראים גופי קיטון. גופים אלו הם למעשה גופי אנרגיה של שומנים (טריגליצרידים) שהתפרקו בכבד. המצב הזה מתקיים בתזונה (כמעט) נטולת פחמימות – התזונה הקטוגנית.

מתי מגיעים למצב קיטוזיס?

כדי שגופי קיטון יוכלו להתקיים צריך להיות מצב של תזונה נטולת פחמימה. אז נכנסו לתזונה נטולת פחמימה בפעם הראשונה, הגוף מזהה את זה שאין מקור פחמימה שנכנס לגוף ולכן הגוף פונה למאגרי האנרגיה הזמניים בגוף הקרויים מאגי גליקוגן והופך אותם לאנרגיה של חד סוכר לגוף.

מאגרים אלו הם זמניים ומספקים ל 12 עד 24 שעות ולעיתים קצת יותר. מהרגע שהם מסתיימים הגוף מגיע למצב שאין לו אנרגיה זמינה. במצב זה הגוף מחשב מסלול מחדש ומנסה להבין איך מייצרים אנרגיה. בשלב זה הלבלב כבר לא (או כמעט ולא) מפריש אינסולין ולכן השומנים בדם (הטריגליצרידים) מתחילים להשתחרר מהתאים שלהם ובאמצעות הכבד מתפרקים לגופים שנקראים גופי קיטו. גופים אלו הם האנרגיה החלופית של הגוף. ריכוזם במערכת הדם שלהם קובע מדד שנקרא קיטוזיס. 

התהליך כניסה לקיטוזיס אורך ב 3 ימים ל 7 ימים.

מה קורה בגוף בתהליך הכניסה לקיטוזיס?

מכיוון שלגוף האדם אין את היכולת לייצר אנרגיה אנו מרגישים עייפות. העייפות מתבטאת בחוסר אנרגיה לבצע פעילות ספורטיבית, עייפות מוקדמת בלילה, אורח חיים פעיל קשה יותר. בחלק מהמקרים התהליך מלווה גם חוסר מצב רוח עקב חוסר האנרגיה. התופעה הזאת היא חלק מתופעות המעבר שנקראות “שפעת קטוגנית”.

מתי יודעים שהגוף בקיטוזיס?

ישנם שני דרכים לדעת האם הגוף בקיטוזיס או לא. 

הדרך הראשונה היא תחושה – הרגשת ערנות, אנרגטיות, פחות רעב הן חלק מתחושות הקיטוזיס אולם הרבה פעמים התחושות הללו אינן אמיתיות אלא יותר תחושות פסיכולוגיות. ישנם אנשים שטוענים שאין להם את האנרגיה שמדברים עליה אבל עירנו לפעמים היא החוסר צורך שלנו לנוח באמצע היום.

הדרך השנייה והמדויקת יותר היא על ידי מדידה – מדידת קיטונים. מדידה יכולה לעשות בשלושה דרכים. 

1. סטיקים בשתן – על ידי הפרשת השתן לסטיק ניתן לדעת האם הגוף מפריש קיטונים. מדידה זו יכולה להיות אולי נכונה  לתחילת הדרך כדי לשעת האם הגוף מייצר קיטונים. מדידה זו לא מלמדת מה הגוף מנצל.
2. מדידה על ידי נשיפה – ישנו מכשיר נשיפה שמה שהוא בודק את אדי האצטון שמופרשים מהגוף. מדידה ז גם היא איננה מדויקת.
3. בדיקת דם ביתית עם מכשיר למדידת קיטונים. על ידי דקירה באצבע ניתן לדעת האם הגוף מייצר קיטונים לשימוש. בדיקה זו נחשבת המדויקת ביותר.

ערכי מדידת קיטונים בבדיקת דם

תוצאת הבדיקה מלמדת אותנו מה מצב גופנו.

טווח ערכים של פחות מ 0.5 מצביע על כך שהגוף איננו בקיטוזיס. דרך אגב לאחר צום כמו יום כיפור אנשים יקבלו ערכי קיטונים נמוכים.

טווח של 0.5 ומעלה מייצג מצב של קיטוזיס. ישנו טווח רצוי עד 4. אין יותר מדי משמעות לערך של המדידה כל עוד הוא בין הטווחים. כן ישנה ציפיה מספורטאים להגיע לערך של 1 ומעלה אך גם זה לא תמיד ישים.

ערכים מעל 4 מצביעים על צום ארוך (שם אוכל או הפחתה משמעותית של פחמימה).

ישנם טווחים של 8 ומעלה שנחשבים מסוכנים אך הסכנה הזאת קיימת בעיקר לסכרת טייפ 1 ובחלק מהמקרים גם לסוג 2.

בשורה תחתונה, לא צריך לרדוף אחרי ערכי הקיטוזיס בטווח המותר. יש הרבה גורמים שמשפיעים על המדדים כולל מה אכלנו, כמה סטרס יש לנו ועוד.

מתי מודדים קיטונים?

המדידה הנכונה היא לפני ארוחה ראשונה של היום כל עוד היא נעשית לפחות שעה לאחר קימה (עקב אפקט השחר). לא מומלץ לבצע בדיקה גם לאחר פעילות ספורטיבית בטווח של שעה מסיומה.

האם הגוף יכול לעבוד בקיטוזיס והאם זה מסוכן?

לקיטוזיס יצא שם של הרעבה אך אין הדבר כך. הגוף לא מקבל פחמימות ולכן ישנה טענה להרעבה. 

טענה נוספת היא שהגוף שלנו חייב לקבל פחמימות לתפקיד המח. טענה זו היא חלקית נכונה.

70% מתפקוד המוח יכול להתקיים על ידי גופי קיטון. 30% מתפקוד המח זקוק לסוכרים אך אלו אינם חסרים לקטוגנים. ישנו מצב בגוף האדם שנקרא גלוקוגנזה שהוא תהליך שהגוף מייצר גלוקוז לבד על ידי תהליכים פנימיים בגוף האדם (כולל שימוש בחומצות אמינו, פירוק שריר ועוד). תהליך זה מספק את הגלוקוז הנדרש לגוף. זאת הסיבה שרמת הסוכר של קטוגנים לא יורדת ל -0. הלוקוז שנוצר בגוף מספק גם את ההשלמה לתפקיד המח הנדרשת.

שריפת אנרגיה בתהליך הקיטוזיס

ממצאים מציגים שהגוף משקיע יותר אנרגיה בשריפת שומנים על ידי תהליך הקיטוזיס מאשר על ידי שריפת גלוקוז. יתרון שעוזר בהרזייה בתזונה הקטוגנית.