מדי פעם אנחנו נתקלים בכל מיני כתבות באתרים מסוימים בארץ שמציגים מחקר כזה או אחר. נזרקות ססמאות באוויר ומציירים לנו תמונה שהיא כביכול האמת לאמיתה. בהסתכלות פנימה מגלים תמונה אחרת. כותרת שיווקית ומדיע חלקי. כאשר נכנסים למאמר וקוראים מקבלים תמונה שונה.
הדוגמה הזו היא רק מצב מייצג אחד.
בעולם המחקרים ניתן למצוא מחקרים לכל כיוון. אם ניקח דוגמה מסוימת אפילו חלב נראה מחקרים חיוביים ומחקרים שליליים.
מחקר חיובי על עולם מוצרי החלב נמצא כאן: https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC5122229/
במאמר זה נראה גם שמייחסים סיכון לסרטן בשלפוחית השתן. המצב הזה משתנה שקוראים את המחקר הבא: https://academic.oup.com/ajcn/article/88/4/1083/4650143.
כלומר לכל דבר נמצא דבר חיובי ושלילי די בקלות.
אז איך אפשר לדעת מה נכון ומה לא?
מחקרים נועדו להעביר מסר. מרבית המחקרים כיום ממונים על ידי גורם זה או אחר. כאשר לגורם מממן יש אינטרס מסוים בהעברת מסרים הוא יוכל להטות במקצת את המחקרים כדי להצדיק נקודה מסוימת. בתחתית המחקר בקישור הראשון מצוין שם על קונפליקט בנושא מימון מחקר ובעלי ענין. אחת מהחוקרות מקבלת מימון מהמכון לחקר החלב. זאת דוגמה אחת מיני רבות ולכן יש לעיתים לקחת מחקר בערבון מוגבל (אין זה אומר שהנתונים במחקר לא אמיתיים).
אחד הדברים שמפחידים אנשים בתזונה הקטוגנית הוא אכילת שומן והגדלת סיכון לבעיה לבבית. “המדע” הזה מתייחס למחקר על כולסטרול שנעשה על עכברים שהוזנו בהרבה שומן ומצא ששומן גבוה יביא לעליית כולסטרול ובעיה לבבית. מיקר זה מתבסס על הרגלי תזונה שהכילו הרבה שומן והרבה פחמימה יחד. במקרה כזה אין ספק שיכולה להוצר בעיה לבבית רק שאין זה המצב בתזונה הקטוגנית שאוכלים הרבה שומן ונעט מאוד פחמימה – אבל המחקר הזה עדין מנהל את מרבית האנשים. https://journals.sagepub.com/doi/pdf/10.18679/CN11-6030_R.2016.014
כלומר מחקר מעבר לעובדה שמי עשה אותו – חשוב גם להשוות בין תנאים סביבתיים נוספים כדי לקבל מסקנה נכונה ולא להסתמך רק על מחקר מוטה או מחקר שבודק מצב כלשהו שאיננו נכון.