אתם מכירים / זוכרים את הפרסומת של תפוצ’יפס שאומרת שטבעי שלא תשלוט בעצמך? האם חשבתם לעצמכם מה הכוונה של הפרסומת והמפרסמים?
בוא נעשה סדר – פרסומת שמייצרת הכוונה שהתנהגות ללא שליטה היא טבעית. כלומר אי היכולת שלי לעצור ולשלוט על כמויות האוכל טבעית ומקבלת מקום של נורמטיביות.
מה המסר שמועבר כך? המסר של חוסר שליטה הוא מותר. מסר של מותר המחובר לנושא של אוכל. דמיינו שהייתם רואים פרסומת שאומרת טבעי שלא תשלוט בעצמך רק שבמקום נושא של אוכל הייתי ממיר את זה ל” שהילדים מעצבנים אותך טבעי שלא תוכל לשלוט בעצמך ותכה אותם”. מה הייתם אומרים? הייתם כנראה מזדעזעים מהעובדה.
אבל למה באוכל זה מותר? למה באוכל זה בסדר לא לשלוט? למוח האנושי קיימים שני מצבים. שני המצבים למוח הם עונג וכאב. המוח שואף להתקיים במצב של עונג ולא להיות במצב כאב. הוא רוצה לדאוג לנו להיות בעונג תמידי.
איך אנחנו יכולים להשיג עונג? אוכל הוא אחד מהאמצעים. המגוון העצום של מאכלים מצליח לייצר לנו עונג.
הטבעי שלא נשלוט יהיה מול טלוויזיה, מול מסך אחר או סתם ברגע של בריחה ומשבר.
למה יש חוסר שליטה?
למה שתהיה חוסר שליטה? מדוע אין פרסומת למשל על בייצים שאומרת לנו טבעי שלא תשלוט בעצמך? מה הסיבה שזה דווקא יהיה לעולם של פחמימה?
תחושת הטעם שמספקת לנו פחמימה מעובדת לדוגמת תפוצ’יפס מציג טעם אחר . הטעם שונה מאוכל “שגרתי” ומקצין טעמים. את הטעם המתוק ו/או מלוח. פחמימה נועדה למלא חסך. שובע מיידי, פימוי, ריגוש (כל הפרסומות על מאכלים).
לפעמים החוסר הזה מתורגם אצלנו בראש שזה מותר – זאת לא ארוחה מלאה זה נשנוש. “בדיאטה” צריך “לא לאכול” צריך לחסוך ואז אם רעבים אז לא נבחר אוכל – אלא נשנוש.
הפחמימה הזאת היא דרך לארח אנשים, חברים. זה האוכל של מסיבות ימי ההולדת, הדרך להשתיק ילדים. לא חסר.
הפחמימה הזאת היא “מותרת” כי הרי תפוצ’יפס הוא כתפוח אדמה.
עולם התזונה הקטוגנית מבטל את נושא הפחמימה. הפחמימה הופכת אותה להיות משהו שפוגע בתהליך. לכן, בחלק מהמקרים קיימת הקצנה בקושי של לא לנשנש – כי הורגלנו בזה כל החיים.
לאחר פרק זמן של שבועיים בתזונה קטוגנית, רואים שמרבית האנשים מגיעים לשובע ומצליחים להעלים נשנושים. הבעיה היא שלא לכולם זה מגיע ממקום של שליטה חדשה אלא ממקום של דיאטה וכל רצון. אז במצב כזה מגיעה ה”נפילה”.
שינוי אמיתי הוא תהליך שחייבים לבצע בצורה אמיתית. צורה של הבנת צרכים. להבנת הכוחות הפועלים עלינו. כל זה הוא חלק
אני מצאתי על עצמי שהתזונה הקטוגנית הקלה לי מאוד את השליטה והמושג טבעי שלא תשלוט הוא ההפך הגמור ממני. שליטה צריכה תחזוקה. שליטה צריכה למידה.
עולם התזונה הקטוגנית מקל על הקטנת חשקים ונשנושים. אבל לפעמים, הקול הקטן הזה שבראש שאומר לנו שטבעי שלא לשלוט – קופץ לביקור ושם מתחיל תהליך הפוך. הקול הקטן הזה – צריך לימוד חדש. רק ברגע שנלמד אותו מחדש – נוכל לעשות שינוי.
