זריקת אוזמפיק – האם יש דרך טובה להרזיה?

קצת רקע על זריקת אוזמפיק

זריקת אוזמפיק הינו שם מסחרי לתרופה בשם סמגלוטייד אשר ניתן בצורה של זריקה. דרך אגב, התרופה ניתנת גם בצורה של טבלייה בעלת שם מסחרי ריבלסוס.

זריקות אוזמפיק ניתן בשלושה חוזקים – 0.25 מ”ג, 0.5 מ”ג ו 1 מ”ג.

תרופה זו מיועדת לחולי סכרת טייפ 2. תפקיד זריקות אוזמפיק הוא איזון ברמות הסוכר בגוף. תרופה זו מחקה הורמון בשם GLP-1 שתפקידו הפרשת אינסולין כתגובה לאוכל או יותר נכון לכניסת גלוקוז לזרם הדם. בבדיקות נמצא שביכולת זריקת האוזמפיק להפחית את הסיכון לבעיות לבביות לחולי סכרת טייפ 2.

אחת מתופעות הלוואי של התרופה הוא הקטנת רמת התאבון ובהתאם לכך מאפשר הורדת כמות האוכל שהמשתמש בתרופה מסוגל לאכול ולכן היא יכולה לעזור גם להרזיה למרות שאין זה תפקידו.

הערה – התרופה “סמגלוטייד” נמצא גם בתרופה בעלת שם מסחרי בשם “וגובי” שמיועד לטיפול בהשמנת יתר כרונית.

זריקת אוזמפיק ניתן אחת לשבוע ויש לקחת אותה באופן עקבי וללא הפסקה. את השפעתה ניתן לבדוק בבדיקות דם רק לאחר 3-4 חודשים. הפסקת תרופה יכולה להחריף את מצב הסכרת.. כל התוויה רפואית של מינון, זמן, איזון תרופתי חדש הוא באחריות הרופא המטפל בלבד.

התרופה עוזרת להפחתת כמות הסוכר המשתחררת על ידי הכבד ומאט את יציאת המזון מהקיבה כדי לסייע במניעת עליית סוכר. המצב של שחרור איטי יותר של מזון מהקיבה גורם למצב של שובע יתר ועל ידי כך הקטנת האוכל שאנחנו מסוגלים לאכול.

לתרופה כמו להרבה תרופות יש תופעות לוואי שאחד התופעות היותר נפוצות הינה חסור העימות במערכת העיכול. בנוסף היא איננה מותרת בכל מצב רפואי וחובה להתייעץ עם רופא.

תפיסת זריקת אוזמפיק להורדה במשקל

על פי מה שתואר מעלה, על יכולת זריקת אוזמפיק להרזות החלה דרישה גם של אנשים שאינם סוכרתיים לקבל את התרופה לשם הרזייה (תזכורת התרופה איננה ניתנת למטרה הרזייה ולא מאושרת לכך).

קיימת זריקה אחרת בשם סקסנדה שנועדה להורדה במשקל וגם היא ניתנת בזריקה אבל בתדירות יומיומית. כדי להקטין את כמות הזריקות אנשים פונים לכיוון של זריקת אוזמפיק. רק שכאן נכנסת שוב הבעיה של מתן מרשם במידה ואין סיבה רפואית מוצדקת לכך. מהסיבה הזאת אנשים מנסים להשיג את התרופה גם ללא מרשם. לקיחת תרופה ללא מרשם יכולה לסכן מצב בריאותי.

אז האם זריקת אוזמפיק הוא אידיאלי להרזיה?

זריקת אוזמפיק היא אידיאלית להרזיה? מבחינת יעילותה התשובה היא כן. אחוז גבוה מנוטלי הזריקה ירזו. ההרזיה הזאת תעבוד כל עוד לוקחים את הזריקה. מה יקרה אבל שייגמר? שלא יהיו הזריקות? הקיבה תחזור לקצב שחרור המזון הנורמלי. במצב זה נמצא את עצמנו אוכלים יותר ואז משמינים.

הזריקה עוזרת לנו לשמור על אורח החיים התזונתי הרגיל (כמובן לא לסוכרתיים שאמורים לשנות את תזונתם במקביל) וללא ויתורים. כלומר, הפרשת האוכל תואט, השובע יגדל גם אם נאכל מה שנרצה. נשמע לא רע אבל זה אומר שזה יעבוד כל עוד צורכים את התרופה.

אם נשווה את התרופה לפרוצדורה אחרת אז גם ניתוח בריאטרי יכול לעזור. היכולת של הניתוח לאפשר לנו לאכול עד נפח מסוים ואז לא נוכל להכניס כלום נשמע לא רע.

כלומר במקום להתמודד עם דיאטה, שינוי תזונתי נוכל לקחת תרופה או לעשות ניתוח נשמע מאוד כיף.

אז מה עם דיאטה אחרת?

דיאטה או שינוי תזונתי עובד על שינויים במנגנונים של שליטה ולא אילוץ או שימוש בתרופה. דיאטה או שינוי אורח חיים מגדיר מסגרת של מזון מותר ו/או כמויות. כלומר צריך לוותר בשביל זה. החוכמה היא לבחור תזונה שתתאים לנו (גם מבחינת סוג האוכל וגם מבחינת שובע). המקום הזה של מציאת התזונה הנכונה יכול להיות מסע.

הרי המושג שובע ורעב יכולים להתבלבל. אם אני בדיאטה וממש “מת” להצליח אז הסיכוי שלי להרגיש שובע תגדל במיידי או לאחר מספר ימים (גם אם הגוף רעב) כי למוח יש חוקים משלו שמופעלים על ידי רצונות. יש גם מצבים שאני לא ממש מרגיש שובע כי אני מגביל את עצמי בתזונה או שאולי אף איבדתי את “חוש” השובע.

אז איזו תזונה באמת יכולה לספק לנו שובע אמיתי?

בעולם התזונה אין דיעה עקבית למה משביע ומה לא. אבל, מנגנוני תזונה המבוססים אכילת פחמימה מביאים אותנו לכמות גדולה של ארוחות ביום (בין 4 ל 6). כדי להרזות עם כמות כזאת של ארוחות גודל הצלחת לא יהיה כזה גדול והסיכוי לרעב ילך ויגדל. כלומר אם ננטרל פחמימה מנגנון השובע ישתנה.

אם כך תזונה דלת פחמימה או כמעט ללא פחמימה תייצר לנו שובע יותר גדול ואם אפשר לאכול כמות קטנה של ארוחות אבל כל ארוחה תהיה גדולה ומשביעה אז כנראה שמצאנו את הפתרון. תזונה שעונה לקריטריון הזה הינה התזונה הקטוגנית.

תזונה קטוגנית, חלק מעולם התזונה הדלת פחמימה, מאפשרת לנו צריכה מאוד נמוכה של פחמימה (כ 5% מסך הקלוריות היומיות) וכמות גבוהה של שומנים המייצרת לנו שובע גבוה יותר. התזונה הזאת מאפשרת הן סיוע בהורדת מדדי סוכר ואינסולין וכן להרזיה ולכן היא דרך טבעית יותר להרזיה מאשר זריקת אוזמפיק. כמובן לא לשכוח שהתזונה הזו מאלצת אותנו להתנתק ממזונות מסוימים אבל זאת דרך כמעט ללא רעב (אלא אם שוגים בתזונה) ולכן יש מקרים מסוימים שאנשים ימנעו או ירתעו מהתזונה גם ללא ניסוי שלה על עצמה.

אבל אם אני לא יכול להתנתק מפחמימה?

סוגיה מעניינת לסוכרתיים אבל לא רק. אם אני לא יכול להתנתק מפחמימה, האם זה אומר שנגזר עליי דיאטות של ריבוי ארוחות או זריקות אם אני רוצה להרזות? טכנית כנראה שכן. אבל גם הזריקות לא ישנו לנו את המחשבות / חשקים / חלומות על אוכל. במידה וזה המצב אולי הבעיה היא לא באוכל אלא בסיבה שאני בוחר לאכול? אולי זאת אכילה רגשית?

אכילה רגשית גורמת לנו לאכול גם לא מתוך רעב כפיצוי, תגמול או סתם פיתוי. כלומר האוכל הוא לא הבעיה אלא הסיבות המביאות אותנו לאכילה הן מקור הבעיה. אם אני אצליח להשתחרר מהקשר של אוכל לרגש האם זאת תהיה שליטה איכותית יותר? התשובה היא חד וחלק כן. שליטה יחד עם דיאטה / תזונה יהיו פתרון מושלם.

לסיכום

קחו בחשבון שזריקה או תרופה להרזיה היא פתרון לא רצוני לבעיה רצונית. לא לוקחים תרופה ללא מרשם גם אם יש בשוק הפרטי / שוק שחור. לוקחים את התרופה רק כאשר מקבלים מרשם של רופא. הרופא שנותן תרופה הוא זה המכיר את התיק הרפואי. זריקות יתנו אולי פתרון זמני אבל קצת קשה לראות אותנו מזריקים לכל החיים. שינוי מחשבתי ו/או שינוי תזונתי יהיו פתרון רציונאלי יותר. לפתרון שכזה צריך לעבוד “קצת” יותר קשה.