אנחנו יצורים רציונליים, נכון? שוקלים אפשרויות, מעריכים סיכונים, ובוחרים את הדרך הנכונה ביותר. אבל מה קורה כשמדובר באוכל? כשחשקים בלתי נשלטים משתלטים עלינו, והרציונל נזרק מהחלון? ברוכים הבאים לעולם האכילה הרגשית, שם מתרחש קרב יומיומי בין הראש לבין הבטן – קרב שבו הראש מעדיף להסתכל הצידה במקום להתמודד עם הבעיה האמיתית. אכילה רגשית – מצב כשהבטן מנצחת את הראש.
הרציונל של התזונה
בראש שלנו, אנחנו יודעים בדיוק מה צריך לעשות. לאכול בריא, מאוזן, במנות קטנות. לשמור על משקל תקין, להימנע מסוכר, לעשות ספורט. המטרות ברורות: בריאות, חיוניות, ואולי גם קצת ירידה במשקל. אנחנו מצוידים בידע, בטיפים, ובאפליקציות לספירת קלוריות. הכל מוכן להצלחה.
הדחף הלא רציונלי
ואז מגיע הרגע. יום עבודה קשה, ריב עם בן הזוג, או סתם יום משעמם. פתאום, כל ההחלטות הרציונליות מתפוגגות. אנחנו מוצאים את עצמנו מול המקרר, מחפשים נחמה זמנית בצורת פחמימות ריקות, שוקולד, או כל דבר אחר שיספק לנו סיפוק מיידי.
הדחף הזה לאכילה רגשית לא מתיישר עם הרציונל שלנו. הוא לא הגיוני, לא מחושב, ולעתים קרובות מנוגד לכל מה שאנחנו יודעים על תזונה נכונה. זוהי התנהגות לא רציונלית, המונעת מרגשות כמו עצב, כעס, שעמום, בדידות או מתח.
אכילה רגשית – הצדקות, הצדקות, הצדקות
והנה מגיע החלק המעניין: המוח הרציונלי שלנו, שמודע היטב לחוסר ההיגיון שבמעשה, מנסה בכל כוחו להצדיק את האכילה הרגשית. הוא ממציא תירוצים משכנעים להפליא:
- “מגיע לי פינוק אחרי יום כזה קשה.”
- “רק היום, מחר אני אחזור לתזונה.”
- “זה רק חתיכה קטנה, לא יקרה כלום.”
- “אני חייב לאכול משהו כדי להירגע.”
- “אני לא יכול לבזבז את האוכל הזה, חבל.”
התירוצים האלה נשמעים הגיוניים ברגע האמת, אבל למעשה הם רק מסווים את חוסר האונים שלנו מול הדחף הרגשי. אנחנו מנסים לשכנע את עצמנו שההתנהגות שלנו רציונלית, למרות שאנחנו יודעים עמוק בפנים שזה לא נכון.
אכילה רגית ולמה אנחנו בורחים מהתמודדות?
למה אנחנו כל כך מתאמצים להצדיק את האכילה הרגשית, במקום להתמודד עם הבעיה האמיתית? יש לכך כמה סיבות:
- פחד: אנחנו פוחדים להתעמת עם הרגשות הקשים שמניעים את האכילה הרגשית. קל יותר להדחיק אותם, להתעלם מהם, או לטשטש אותם עם אוכל.
- בושה: אנחנו מתביישים בחוסר השליטה שלנו באוכל. אנחנו מרגישים אשמים, חלשים, ונכשלים. קל יותר להסתיר את הבושה מאחורי תירוצים רציונליים.
- הרגל: אכילה רגשית היא לעתים קרובות דפוס התנהגות מושרש, שנמשך שנים. קשה לשבור הרגלים, גם אם אנחנו מודעים לנזק שהם גורמים.
- חוסר כלים: אנחנו לא תמיד יודעים איך להתמודד עם רגשות בצורה בריאה. האוכל הופך לכלי ההתמודדות היחיד שלנו, גם אם הוא לא אפקטיבי.
למה אנחנו לא מצליחים להסביר את זה?
התנהגות לא רציונלית, מטבעה, לא ניתנת להסבר רציונלי. אנחנו לא יכולים להבין למה אנחנו פועלים בניגוד להיגיון הבריא שלנו. זה כמו כוח חזק מאיתנו, שמכריח אותנו לפעול בניגוד לרצוננו.
הסיבות לאכילה רגשית הן מורכבות, וכוללות גורמים פסיכולוגיים, חברתיים, ואפילו פיזיולוגיים. לעתים קרובות, האוכל משמש כתחליף להתמודדות עם רגשות קשים. הוא מספק לנו תחושה של נחמה, ביטחון, ושליטה, גם אם זמנית.
איך להתמודד עם אכילה רגשית?
המאבק בין הרציונל לדחף הוא מאבק מתמשך. אין פתרון קסם, אבל ישנם כלים שיכולים לעזור לנו לנהל את האכילה הרגשית ולהחזיר לעצמנו את השליטה:
- מודעות: הצעד הראשון הוא לזהות את הטריגרים הרגשיים שמובילים לאכילה רגשית. מתי אנחנו נוטים לאכול בלי רעב פיזי? מהם הרגשות שמפעילים את הדחף? באילו תירוצים אנחנו משתמשים כדי להצדיק את האכילה?
- התמודדות עם רגשות: למצוא דרכים בריאות להתמודד עם רגשות קשים, כמו פעילות גופנית, מדיטציה, שיחה עם חבר, או כתיבה ביומן.
- אכילה מודעת: להיות נוכחים בזמן האכילה, לשים לב לטעמים, למרקמים, ולתחושות הגוף.
- תזונה מאוזנת: להקפיד על תזונה מאוזנת ומזינה, שתספק לגוף את כל מה שהוא צריך.
- סביבה תומכת: ליצור סביבה תומכת, עם אנשים שאוהבים אותנו ותומכים בנו.
- סבלנות: לזכור ששינוי הרגלים לוקח זמן, ודורש סבלנות והתמדה.
לסיכום, – אכילה רגשית המאבק בין רציונל לדחף
אכילה רגשית היא מאבק מורכב בין הרציונל לדחף, שבו הראש מעדיף להסתכל הצידה במקום להתמודד עם הבעיה האמיתית. זוהי התנהגות לא רציונלית, המונעת מרגשות ולא מהיגיון. כדי להתמודד איתה, חשוב לפתח מודעות עצמית, לזהות את התירוצים שאנו ממציאים, להבין את הפחד והבושה שמניעים אותנו, למצוא דרכים בריאות להתמודד עם רגשות, ולאמץ הרגלי אכילה בריאים.
זכרו, אתם לא לבד במאבק הזה. ישנם אנשי מקצוע, כמו מלווים תזונתיים ומטפלים באכילה רגשית ופסיכולוגים, שיכולים לסייע לכם במסע.להתאים את הכמות לצרכים האישיים.יוחד אם יש לכם בעיות בריאותיות קיימות.
אני כאן בשבילכם!
לפרטי ליווי לאכילה רגשית קראו כאן
תגובה אחת
הכי מדויק שיש. נכון אמיתי ובועט את הדברים בפרצוף