אריה הרשקו

שובע פיזיולוגי, שובע פסיכולוגי? מה ההבדל ביניהם, למה זה מעניין והקשר שלהם לאכילה רגשית

אכילה רגשית ותמונת המתחזה – מה זה אפקט המתחזה ואיך אכילה רגשית ותסמונת המתחזה מזינים זה את זה

הצלחה. מילה שטעונה במשמעות חיובית, מטרה שאנו שואפים אליה, חלום שרוצים להגשים. ובכל זאת, עבור רבים, ההצלחה טומנת בחובה לא רק שמחה וסיפוק, אלא גם פחד משתק. פחד מהצלחה הוא תופעה פסיכולוגית מורכבת, המונעת מאנשים להתקדם, לממש את הפוטנציאל שלהם ולעיתים אף לחבל באופן לא מודע בהישגיהם.

חלבון הרבה יותר מרק לשריר. מהו חלבון? למה הוא דרוש, מה הכמות? מה זה יותר מדי? הקשר בין תזונה קטוגנית לחלבון

כולנו מכירים את התחושה. יום קשה בעבודה, ריב עם בן/בת הזוג, או סתם יום משעמם. פתאום, כל ההחלטות הרציונליות מתפוגגות, ואנחנו מוצאים את עצמנו מול המקרר, מחפשים נחמה זמנית בצורת פחמימות, שוקולד, או כל דבר אחר שיספק לנו סיפוק מיידי.

אנחנו יצורים רציונליים, נכון? שוקלים אפשרויות, מעריכים סיכונים, ובוחרים את הדרך הנכונה ביותר. אבל מה קורה כשמדובר באוכל? כשחשקים בלתי נשלטים משתלטים עלינו, והרציונל נזרק מהחלון? ברוכים הבאים לעולם האכילה הרגשית, שם מתרחש קרב יומיומי בין הראש לבין הבטן – קרב שבו הראש מעדיף להסתכל הצידה במקום להתמודד עם הבעיה האמיתית.

תחושת הרעב והשובע, המניעה אותנו לאכול או מורה לנו להפסיק, היא תוצאה של מערכת מורכבת ומדויקת של הורמונים, הפועלים יחד בוויסות התיאבון, צריכת האנרגיה והוצאתה. תזונה קטוגנית, המתאפיינת בצריכה נמוכה מאוד של פחמימות וצריכה גבוהה של שומנים, יכולה לשנות את האיזון העדין של הורמונים אלו, ולגרום לשינויים משמעותיים בתחושת הרעב והשובע, עם השלכות על הבריאות, המשקל ואף על מחלות כמו סוכרת.